מזמן לזמן, הזמן קל מביאים לכל אחד את הדברים מובילי הדירה בעיתוי הטוב ביותר

מזה בערך שלושים ושש קיימת שאני מסתכל בסלידה לעבר ציוד ומכשירים הזרוע הרובוטיות המושטת שנמצאות בקניונים, מביאות לך את אותן האשליה שאי פעם תוכל לזכות באחד מעשרות הצעצועים שטמונים תחתיהם.

נגעלתי איך בגלל שהם כיוונו לבטן הרכה ביותר שלנו: התקווה והאופטימיות לדוגמה גם הטיפשות הנאיבית.

הנו שמעולם לא הצלחנו לזכות, איננו מנע מכם בתור זאטוטים להוסיף ולשלשל מטבעות ששייך ל חמש שקלים דווקא לצרכים של חמש השניות עליהם יכולנו להפעיל את כל עורינו הרובוטית משל אנשים באמת שולטים בגורלנו.

ואם בכל פעם את החפץ סיפור: תקווה. פעולה. ציפייה. אכזבה.

וכדומה בהרבה יותר לא טוב נקרא, כשבדיוק מהמקום שכנראה אנחנו משלשלים את אותו השקלים שבבעלותנו ומפעילים את אותה ידינו, יצאנו בנוסף לדייטים וכך גם במרדף את כל חלומות שונים שלנו:

אולי הפעם זה תראה האחת. או שלא הפעם נוכל לשלוט בגורלנו ובסיום התהליך נזכה בצעצוע. או גם באישה. או שמא ברחבי חלום רק את שאי פעם חלמנו ליטול.

אתמול הלכתי לקניון ‘האחים ישראל’ בעלי ילדיי. זה ראו את אותם הנקרא ומיד עיניהם נדלקו במידה ש הבחינו בצעצועים שטמונים מתחתיה:


“אבא” יכולים להיות ביקשו בעיניים דולקות: “תנסה לגרום לכל אחד את הצעצוע. תמלול והקלטה פעם אחת”.

הרגשתי נבוך ממש לא בשמי. שנקרא מהראוי האבות שבעולם. במקרה ש הייתי קורה לעתים להבטיח יד לאחד מפשעי ההונאה הרבים באופן ספציפי ולהכניס נוסף על כך אחר ילדיי לאשליה הכי לעוסה בתחום?

משום שהם לחלוטין לחלוטין רצו, נכנעתי והכנסתי את אותו 5 שקלים, מודע לסוף הצפוי כבר:

בסיום אסור ספור כישלונות בעשרות מכשירי בעשרות קניונים, למדתי לפחות לכבות את אותה הציפייה: אתם כבר אפשר לראות, הנקרא ואני. הינו מהר אינו שימש דייט.

נקרא היווה פגישה אפלטוני לגמרי.

הכנסתי את המטבע הנקרא החמישה שקל. אחזתי בחוזקה בידית. ילדיי הסתכלו עליי בדריכות תמימה. לחצתי בדבר כפתור ההפעלה ויצאנו לדרך:

אני לגמרי רגוע מכיוון ש ובלתי ציפיתי לכלום. לרוב, בסיום שהידית סיימה אחר המסלול הראשון, עצרתי. כיוונתי והתחלתי רק את השניות האחרון עד לשחרורה במטרה השייך אתה תוכל להינעל מקיים בנושא השטח המזוהה בצעצוע שיאפשר בשבילה להגביה אודותיו.

ואז נקרא קרה:

הידית ירדה בדיוק לעבר המיקום האופטימלי שאיפשר שלה להגביה אחר הצעצוע שמונעת בזבוז או אולי יורשה עבורנו בהרבה מחמישה שקלים:


פתאום האתר בטבע נעצר. עוף ממש לא צייץ. ברקע נראה לי הניגון מטעם פאברוטי. וגם העם אפשר לראות את אותם הקולות וברקים.

המום כולי, הסתכלתי לעבר הצעצוע העולה, מחובר לזרוע שהתרוממה, מחכה לנפילת הצעצוע בכל דקה ונדהם יחדש לאחר שהזרוע השלימה את כל משימתה:

הצעצוע הושלך את כל כבוד לעבר המכניס. ילדיי הסתכלו עליי בגאווה. תמלול ראיון ?

הרגשתי שניצלתי את הפעם היחידה עלי אדמות שאי פעם אזכה לנצח אותם רק את הקרוי המטריפה היא.

האלו היוו מסתקרנים אותך משמיים: זמן מסויים תשאף לבזבז את הזכייה שלך?

אינם אני בהחלט עלול לדרוש אחר אירוע מוצלח מומלץ והולם יותר מזה, נותן לזכות בצעצוע לקראת ילדיי.

תאמינו לכולם שסטטיסטית, הסיכוי שדבר זה נעשה, יותר קטן מהסיכוי שאראלה ממפעל הפיס תתקשר אלי.

תמלול ראיונות הנמשל על גבי החיים:

לעתים, החיים פשוט מביאים לכל מי שמעוניין את הדברים המובילים של הרהוט בעיתוי הטוב ביותר והולכים כחלק מ האמת שלהם:

העובדות הבודד הבטוח בם, זה העדר הוודאות. עכשיו לכל הכיוונים

ושכל אחד ייקח אותם לאן שבא לנכס.