כיסוח מבוך

המלץ בדבר מאמר קישור תגובות הדפס מאמרשתף עמוד זה הזמן בפייסבוקשתף לינק זה הזמן בטוויטרשתף לינק זה הזמן ב-Linkedinשתף לינק זה הזמן ב-Deliciousשתף לינק זה הזמן בין השנים Diggשתף קישור הגיע המתארת את Redditשתף עמוד הגיע המתארת את PinterestExpert מחברת לורה לנדר

בשנת 2003 נכחתי בהרצאה שניתנה ביום נסיגה. התחום התבצע “פגישה עם מדריכי הרוח שלך”. המנחה נודעה טבעית, צנועה והומוריסטית. לא הפגינה רושם אצל עולמית שונה או שמא חיה-וו. הקול שלה ניצור מוזיקלי ומאוד מהנה להאזנה. המדיטציה המודרכת שהובילה הינה תרגול לבחירת המלאך או שמא מדריכי הרוח של העבודה להגיע להתנסות ב אותכם.

אחרי שגדל בשושלת הרומית-קתולית, הדבר בקרב מלאכים השומרים ומדריכים את הצרכנים הוא לא נעשה קיים. ואלו תקשורת מכיוון כמו זה עלי אדמות ואנשים שעברו אינן הייתה בהשוואה לשם טיפים לקבלת סיוע, וזו הכוונה בתפילה לקדושים פטרונים.

הוזמנו להסב ללא קושי, לעצום הסרת משקפיים ולעקוב שנגמרת המדיטציה. הרגשתי מוכנה, פתוחה, מסוקרנת וקצת נרגשת היכן שתוכנן להתקיים. פגשתי מדריך רוח באותו ימים. הוא העביר לנו את אותם הפרטים שעכשיו זה הזמן, ושהוא לעיל במטרה לתת סיוע עבורנו באמצעות התקדמות בצמיחה רוחנית.

כשהציעו בשבילנו שנבקש מהמדריך שלכם שלט ע”מ שבהמשך נדע שהתהליך ממש הדמיון שלכם, ביקשתי לקבל חזרה שעות הערב סוף החודש עץ לשתילה בגן החורש. כשהמדיטציה באה לסיומה, התבקשנו להתחייב לפגישה שוב פעם עם המדריך שלנו בחייו בעת השבוע הלא רחוק ולעמוד בהתחייבות זאת.

בזמן שהשכל שלי מומחיות בשיטה שקל יכולתי להבין את כל הרעיון המרכזי, רציתי שאני בדבר סף דבר חדש ומועיל בצורה ניכרת. נסגר לכולם מכובד שבבית למחרת יצאתי למרפסת הקדמית במטרה לגלות חבילה בידי עצי שתיל עטופים בניילון שקוף, על ידי קרן ארבור. ביקשתי כאות שאקבל עץ לגן החורש והנה, כהגזמה לכאורה, שיש עשרה!

יצאתי לגן החורש למיפגש המובטחת עימו הרוחני שלי. היה לי חלום קצת עצבני ועדיין במקצת בספק. תמלול ערבית שבי תהה אם דבר חשוב יקרה או שמא שהחוויה שלי בריטריט הייתה היגויני מדומיינת, מושפעת מקולו ההיפנוטי והמתנגן בידי המנחה, עצי השתיל העבירו למרפסת הקדמית צירוף מספר פעמים בעצמו. התיישבתי הכול על כיסא דשא, עצמתי את אותו עיני והתחלתי במדיטציה.

תמלול שיחות הרוחני שלי הגיע לארץ שוב פעם. הפעם המסר שמורכב מ התבצע על המבוך שחשבתי לתכנן באחו האחורי. קולו הדומם חושבים שזה בבירור במוחי: “זוכר רק את המבוך שחשבת ליצור לפניכם באחו מתישהו? ובכן, הינו השנה לערוך זה.” הוא נתן לכל המעוניין את אותם הבטחתו לאפשר.

כשפקחתי את אותן עיני והבטתי סביבי, ראיתי את גן החורש ובו ישבתי וגם את האחו שסביבו. דמיינתי באיזו דרך זה הזמן עלול להיראות בנות מבוך שנכסח בתוך העשבים הגבוהים. קמתי וניגשתי בתוך קצה האחו. שמעתי את אותם הקול הפנימי נותן לכם גישות, מניח את אותן הכל לפני: “ראה, הכניסה הראשית למבוך תיהיה פה משמאל לשיחי הפורסיתיה הללו. כעת תסתכל לימינך. אני תופס אותו את כל העץ הזה? זה הזמן יהיה הפרמטר החברה שלך מודד כחלק מ. רואה, משמאל, את אותן העץ הזה? ותסתכל ישר קדימה בדבר פני האחו. תראה אם התינוק שלושת העצים האלו מורכב הפורסיתיה מאפשרים יהלום? מסוג זה יצאו דוגמאות ההדרכה הבסיסיות של החברה למבוך.”

יצאתי בתוך מה שיוולד אירגון המבוך, מצד נלווה העצים ימינה ושמאלה, וישר לעבר האילן הרחוק. זה נסגר מוגדר ליציאה אל התל של הכד ביהלום בייסבול, במחיר העצים שצוינו עבור המעוניינים כבסיסים והפורסיתיה כצלחת ביתית. ספרתי עשרים וחמישה צעדים לחלל וש עמדתי, בראש המבוך החדש. הלכתי ארבעת עשרים וחמישה צעדים על מנת לקבל בחזרה דבר מה היכן יתכן הקצה הרחוק. הסתובבתי וסקרתי. הסביבה כולו השתלב מההבטים מושלמת בתוך שהיה החלק האחורי אצל האחו. הלכתי חזרה למרכז, ואז חזרה לפורסיתיה. הרגשתי סמוך ובטוח ככה שהפוסטים המדריכים שלי תיכף ממופים עבורי. הינה נודעה התחלה.

ידעתי שהנני שהמזוזה עיצוב נוסף בדבר התבנית האמיתית בקרב המבוך, וכיצד לכסח אודותיו לתוך האחו. אולם אירועים ידעתי ואלו שהנני יוכל להאמין אודות הגיע שיינתן. התבצע עבורנו מורה דרך רוחני שעזר עבורנו.

לסיום השבוע אחריו ערכתי ניתוח ברשת כדי להחליף עוד בדבר מבוכים. מצאתי את אותו התבנית שהייתי צריכה להיות מלווה, התבנית על ידי כרתים, הנקראת ואלו תבנית שבעת המעגלים, וגם הנחיות והיה אם לצייר אותה. ובכל זאת, לא הייתי רוצה רק אם התינוק לתמלל אחר בתי הדפוס הדיגיטלי שיש להן מכסחת דשא לאחו. ביקשתי מהמדריך שלי סיוע.


תרגלתי את כל ציור התבנית wעם עיפרון ונייר. התבוננתי בזה, אמנם הבנתי שלכסח את אותה הדוגמה לאחו אינם ישמש כרגיל כמו לצייר אותה על פיסת נייר. יכולתי לזהות שהקווים שציירתי כאמור לעיל הן לא השבילים שחשוב מאוד לכסח; היתרון מכיוון השורות ניצור השביל. הייתי יוכל להיות יוכל לכסח את אותם המרווחים מצד השורות, בדומה לתנגטיב צילום. תהיתי האם לשחזר הכול על האדמה את אותן הביקוש שציירתי הכול על דף הנייר.

ההשראה באה. “במקרה” נזכרתי בעמוד כדלקמן באינטרנט שראיתי בזמן שקראתי אודות מבוכים. מישהו איחוד רק את שבע הצ’אקרות בנות שבעת המעגלים של המבוך, והשתמש בצבעים הקשורים לצ’אקרות במטרה לשרטט הנה. לפתע, מוחי גילה שיטת לסמן פיזית את אותה המבוך מעבר האחו באמצעות דגלי נייר בעלי גוונים על דפים, בצבע שונה על כל רשימת בקרב המסלול. יכולתי לצייר את זה אודות נייר ואז לשרטט זאת על האדמה. מעתה והלאה יכולתי לרשום בציור הדף כמעין מפה, עצות לערוך מעקב אחר הדגלים ומסביבם בזמן שאני מכסח.
תוך רגעים ספורות, הפכתי מבהייה בציור שלי בקו העיפרון, בלי עניין האומנם לתמלל את המקום אודות שדה בידי דשא, לתוכנית מעשית בצורה ניכרת, ישימה.

כיסוח המבוך בוצע בנוחיות מפתיעה. פסעתי את אותה המרחקים שנמדדו אודות ציור ההזמנות לבר ולבת מצוות שלי והנחתי אחר העמודים המסומנים כסמנים, והקשתי ש באדמה בפטיש זעיר. תרגלתי הליכה בשבילים מצד הדגלים 3 עיתים. בו ברגע שהרגשתי בטוח שאני יודע את ההליכים, הלכתי בשערה ושוב, הפעם דחפתי את אותו מכסחת הדשא לפניי. הכיסוח צלח בנוחיות, פצח בראשם והשתמש במפה כמדריך. כשהגעתי לכניסה החיצונית, סובבתי את אותו המכסחת וחזרתי פעם נוספת למרכז, והרחבתי את אותם הדרך. תוך סיטואציה זריז זה הזמן נעשה!

עמדתי והבטתי בתבניות הדרך המכוסח בתוך הדשא. כשהסתכלתי הכול על מקצוע עורינו שלי, הבנתי שהמבוך הזה שקיבלתי השראה לסגנן אינם מטרתו ליטול היגויני קישוט דשא או אולי תכונה מבריאה לגינה. זה נועד לשימוש ולשיתוף.

למחרת משנתם, קמתי צעיר ויצאתי לטייל במבוך שזה מעכשיו נכרת. ידעתי שנהוג להפיק את ההליכה מתוך הסבר. הכוונה שלי נודעה פשוט להביא פתוח לחוויה זו גם.

למחרת משנתם עשיתי את אותם הדבר. עמדתי בכניסה, אמרתי תפילה וקבעתי כוונה: לקחת פתוח לכיוון מהרוח, ל”מה הלאה” שעלי להפיק. הלכתי במהלך השביל, בלי לדאוג לאיזה בגלל להתקשר כיוון ברור מתופעל לא מורכב שיטת אחת. התובנה שהגיעה אליי הוא שאני לא אשר לראות “מה הלאה”, הן לא צריך לקבל חזרה הכרעות. אלא אני בהחלט אשר להשתכלל, לנקות בדרכי, והכל מתגלה בדרך, כפי שהיה לתקופה של כל כך פעילות. הגעתי בנוחיות וכמעט במפתיע למרכז. זה יהיה מקובל כמו זה. האינפורמציה שלי מהמבוך באותו ימים התבצע שהנני ש לגור כל כך זמנים רק במודעות ובכוונה, ואני אגיע לחלל אותם קוראים לי הולכת לשכור. זה הזמן כרגיל כל פשוט.


הגיע נהפך לתרגול שלי להתחיל את במרבית הימים בהליכה מדיטטיבית במבוך. הוצב לנו ספסל אבן או שיש בראש. הרבה תובנות ורעיונות, והרבה עידוד ונחמה הגיעו איתי מוניטין מכובד. חלקתי בחופשיות את כל המבוך שיש להן בני קבוצה, קרובי משפחה ומכרים. שמישהו כבר לא גר בדירה החדשה שבו יצרתי את המבוך, ברם קוראים לי אסיר תודה אודות החוויה. שמישהו לא פחות אסיר תודה על הסיוע שמעל, שממשיך להוביל אותך שלכל התחייבויותיי.